חוק חוזה סוכנות

מרץ 2013

עד לאחרונה, היחסים בין ספק לסוכן מסחרי, אשר לא מתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעביד, הוסדרו בדינים הכללים, בעיקר בדיני החוזים, ובפסיקת בתי המשפט באופן קזואיסטי, ממקרה למקרה. לפני כשנה, בחודש אפריל 2012, נכנס לתוקף חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק חוזה סוכנות"), אשר מגדיר את היחסים בין ספק לבין סוכן מסחרי וקובע את חובות וזכויות הצדדים האחד כלפי משנהו.

בעשורים האחרונים הובאו לפתחם של בתי המשפט השונים סכסוכים בין ספקים לבין סוכנים עצמאיים, אשר הביאו ליצירתן של הלכות פסיקתיות בכל הקשור ליחסים אלה. כך למשל, פסקי הדין קבעו, על פי רוב, כי תקופת ההודעה המוקדמת לסיום חוזה שאינו קצוב בזמן תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ויש להתחשב באמות המידה הבאות: תקופת היחסים בין הצדדים, טיב המוצר והתקופה הנדרשת לצורך חדירתו לשוק, היקף ההוצאות וההשקעות אשר בוצעו על ידי הסוכן, מידת מיצוי ההוצאות וההשקעות אשר בוצעו על ידי הסוכן, הזמן הדרוש לסוכן למצוא מקור הכנסה חלופי ועוד.

ככלל אצבע ניתן לומר שבתי המשפט הכירו בזכותו של סוכן מסחרי לקבל הודעה מוקדמת אודות סיום הסכם לתקופה בלתי קצובה, באורך של חודש ימים לכל שנה בה ההסכם בין הצדדים היה בתוקף. כך גם במקרים מסוימים בתי המשפט הכירו בזכותו של סוכן עצמאי, עם סיום היחסים בין הצדדים, לקבל פיצוי בגין הלקוחות שהסוכן הביא לספק.

יחד עם זאת, ברבות השנים ועקב ריבוי פסקי הדין אשר דנו בסוגיה נוצר כאוס בכללים החלים על יחסי ספק – סוכן עצמאי, דבר אשר ככל הנראה הביא את המחוקק לומר את דברו.

ביום 27.2.2012 פורסם חוק חוזה סוכנות אשר נכנס לתוקף כעבור 60 יום, ביום 27.4.2012. חוק זה מגדיר מיהו סוכן מסחרי – "מי שעיסוקו באיתור לקוחות או בפעילות, שמטרתם להביא להתקשרות בחוזה בין לקוח לספק בקשר לרכישת טובין המשווקים על ידי הספק", ומיהו ספק – "יצרן טובין או בעל זכות להשתמש במוניטין ובסימני מסחר הקשורים לטובין, המשווק את אותם טובין" (סעיף 1).

"חוזה סוכנות" מוגדר בחוק כחוזה בתמורה בין ספק ובין סוכן מסחרי שבו הספק מייפה את כוחו של הסוכן המסחרי לאתר לקוחות או התקשרויות לשם רכישת טובין אשר משווקים על ידי הספק, בלי שמתקיימים בין הצדדים יחסי עבודה או יחסי שותפות (סעיף 2 לחוק).

החוק קובע, בעקבות פסיקה קודמת בעניין זה, כי הצדדים לחוזה סוכנות צריכים לפעול זה כלפי זה בנאמנות (סעיף 3 לחוק).

כך גם, החוק קוצב זמנים מינימליים להודעה מוקדמת על סיום חוזה סוכנות לתקופה בלתי קצובה, אשר הולכים ומתארכים ככל שמשך תוקפו של החוזה ארוך יותר, וקובע כי ההודעה צריכה להינתן בכתב (סעיף 4(א) לחוק). החוק אף מורה כי במקרה שניתנה הודעה מוקדמת על סיום חוזה הסוכנות, הספק רשאי להורות לסוכן המסחרי להפסיק את שירותיו לאלתר, אולם עליו לפצות את הסוכן בתשלום דמי הודעה מוקדמת בגין תקופת ההודעה המוקדמת, בשיעור אשר נקבע בחוק (סעיף 4(ג)).

נראה, שהחידוש החשוב והמשמעותי ביותר בחוק חוזה סוכנות, ויתכן אף הבעייתי ביותר, הוא עיגון חובת הספק לפצות את הסוכן המסחרי בשל סיום חוזה הסוכנות על ידי מי מהצדדים. החוק קובע כי הסוכן המסחרי יהיה זכאי לפיצוי מהספק בשל התקשרויות של הספק עם לקוחות חדשים או בשל גידול משמעותי בהיקף עסקיו של הספק עם לקוחות קיימים, ובלבד שהתקיימו מספר תנאים מצטברים אשר קבועים בסעיף: [1] חוזה הסוכנות היה בתוקף לפחות שנה; [2] הסוכן המסחרי היה הגורם היעיל להתקשרויות או לגידול בהיקף העסקים במהלך תקופת החוזה; [3] ההתקשרויות או הגידול בהיקף העסקים מניבים פירות לספק גם לאחר תום תקופת חוזה הסוכנות. בסעיף אף נקבע, כי סכום הפיצוי יהיה שווה לרווח החודשי הממוצע, כהגדרתו בסעיף, בגין כל שנה שבה ההסכם בין הצדדים היה בתוקף, עד לתקרה של 12 חודשים. חשוב לציין, כי אם חוזה הסוכנות בוטל כדין על ידי הספק בגין הפרתו על ידי הסוכן המסחרי, אזי הספק אינו חייב לפצות את הסוכן בשל סיום החוזה (סעיף 5 לחוק, על סעיפיו הקטנים).

לסיום ועל מנת לחזק את ההגנה על הסוכן המסחרי, אשר זוהי למעשה מטרת החוק כפי שעולה מדברי ההסבר, נקבע כי אין להתנות על הוראות החוק, אלא לטובת הסוכן (סעיף 6 לחוק).[1]

נראה, שלמרות שמטרתו של החוק היא להגן על הסוכן המסחרי באמצעות עיגון מערכת היחסים בינו לבין הספק והגדרת זכויות וחובות הצדדים, הרי שהחוק מעורר שאלות רבות ומציב דילמות לא פשוטות בפני ספקים, סוכנים עצמאיים ובתי המשפט, כגון –כיצד יש לקבוע את הפיצוי בשל סיום החוזה? מה משמעות המונח "גידול משמעותי בהיקף עסקיו"? מה משמעות המונח "גורם יעיל"? ועוד. יש להניח אם כך, שהחוק אינו סוף פסוק, אלא רק תחילתה של דרך חדשה אשר בתי המשפט ינחו אותה בפסיקותיהם.

יחד עם זאת, ומבלי לגרוע מהאמור הרי שמעתה ואילך יש להתחשב בהשלכות של חוק זה על הסכמי סוכנות חדשים, ויתכן שאף לבחון את השלכותיו על הסכמי סוכנות קיימים.

[אזהרה: אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין]

[1] ר' הצעת חוק זכויות הסוכן המסחרי ומעמדו, התשע"א-2011 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 404, ע' 230)