צילום כהטרדה מינית

מרץ 2017

פעמים רבות אנו נוכחים לדעת כי המחוקק נמצא במירוץ מתמיד אחר הטכנולוגיה המתפתחת בניסיון להתאים את ההסדרה החקיקתית למציאות כהוויתה. דוגמא לכך אנו רואים בתיקון שנערך לאחרונה בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, אשר חוגג בימים אלה עשור ומחצה לפרסומו.

התיקון, אשר נכנס לתוקפו בתחילת שנת 2014, מוסיף לרשימת ההתנהגויות המפורטות בחוק והמהוות הטרדה מינית, ובכללן מעשים מגונים והתייחסויות מבזות ומשפילות בעלות אופי מיני, גם פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, או עריכה או שילוב של תצלומים, סרטים או הקלטות, שלא בהסכמתו, המתמקדים במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו (חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 10), התשע"ד-2014).

התיקון הוא פרי יוזמה של הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, אשר הסבירה כי התיקון נועד להתמודד עם תופעה הולכת ומתפשטת בשנים האחרונות, בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, של פרסום תצלומים, סרטים או הקלטות בעלי אופי מיני שלא בהסכמת המצולמים. על פי רוב מקרים אלה נתפסים כפגיעה בפרטיות בלבד, אולם, ככלל, המחוקק גורס כי יש להתייחס למעשים אלה גם כאל פגיעה מינית.

יחד עם זאת, על מנת לא לפגוע יתר על המידה בחופש הביטוי, בתיקון לחוק נקבעו הגנות במקרה של פרסום בתום לב, למטרה כשרה או במקרה שיש בפרסום עניין לציבור והוא אינו חורג מתחום הסביר לצורך השגת מטרתו.

בהזדמנות זו אנו מבקשות להזכיר כי החקיקה למניעת הטרדה מינית שמה דגש מיוחד על יחסי מרות, ובכלל זה יחסי עובד - מעסיק, ונכללות בה הוראות מיוחדות הנוגעות להטרדה מינית במקום העבודה.

כך למשל, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני או התייחסויות חוזרות המופנות לאדם המתמקדות במיניותו, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות, עלולות להיתפס כהטרדה מינית כאשר הן מופנות לעובד במסגרת יחסי עבודה.

כך גם, על מעסיק חלה חובה לנקוט אמצעים סבירים בנסיבות העניין על מנת למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה על ידי עובדו או על ידי ממונה מטעמו, אף אם איננו עובד שלו, ועליו לטפל בכל מקרה של הטרדה מינית או התנכלות.

במסגרת זו חלה על כל מעסיק חובה להביא לידיעת עובדיו והממונים מטעמו את האיסור על הטרדה מינית והתנכלות לפי הוראות החוק.

בנוסף, מעסיק אשר מעסיק 25 עובדים או פחות חייב להביא לידיעת העובדים והממונים מטעמו את התקנון לדוגמא, המצורף לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), תשנ"ח-1998, אשר בו מובאים עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ומפורטים בו דרכי הגשת התלונות שעניינן הטרדה מינית או התנכלות והטיפול בהן.

מעסיק אשר מעסיק מעל 25 עובדים חייב לערוך בתקנון לדוגמא שינויים על מנת להתאים אותו לעסק שלו, ובכלל זה שינויים הנובעים מהיקף הפעילות כמעביד, סוג הפעילות, מספר העובדים, שפתם, הרכב כוח האדם וכיו"ב. יצוין, כי בגין הפרת חובה זו מעסיק עלול להיות חשוף להטלת עיצום כספי מכוח החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011.

חשוב לציין, שהפרת הוראות החוק למניעת הטרדה מינית עלולה להוות הן עבירה פלילית והן עוולה אזרחית, ובתי המשפט והדין מוסמכים לפסוק פיצוי בסכום שלא יעלה על 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק במקרה של הטרדה מינית או התנכלות.

בנימה אישית, נראה כי במהלך שנות קיומו החוק למניעת הטרדה מינית הצליח לחולל מהפכה תודעתית וערכית משמעותית בציבור הישראלי, ובכלל זה ניכר שיותר ויותר נשים מתלוננות על הטרדה מינית והנושא עולה על סדר היום הציבורי חדשות לבקרים. לאור זאת, על המעסיקים להקפיד באופן מיוחד על קיום הוראות החוק, מהטעם שאין לדעת היכן ומתי תתרחש ההטרדה המינית הבאה...

[אזהרה: אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין]