תזכורת: ימי חג ומועד

מרץ 2013

הפעם, לקראת חג הפסח הממשמש ובא החלטנו להביא בפניכם תזכורת קצרה לגבי אופן העבודה בימי חג ומועד, והתשלום בגין ימים אלה.

ימי חג: על פי סעיף 18א' לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 (להלן: "פקודת סדרי השלטון והמשפט"), אשר עדיין תקפה ומהווה חלק מחוקי מדינת ישראל ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל ליהודים, מלבד יום שבת, הם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות. כלומר, סך הכל – שמונה ימים. לגבי מי שאינם יהודים הממשלה קבעה, בישיבתה מיום 30 במאי 1954, את רשימת ימי החג המוכרים כימי מנוחה לגבי הנוצרים, המוסלמים והדרוזים. כן נקבע יום העצמאות כיום חג המדינה והוא חג לבני כל הדתות (חוק יום העצמאות, תש"ט-1949).

על פי פקודת סדרי השלטון והמשפט הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה") החלות על המנוחה השבועית יחולו, לגבי היהודים, על מועדי ישראל, ולגבי מי שאינו יהודי –על מועדי ישראל או על חגי עדתו, לפי המקובל עליו.

מהאמור לעיל אנו מסיקים שלגבי היהודים תשעת ימי החג המנויים לעיל יחשבו כימי מנוחה, בדומה ליום שבת, אשר בהם העבודה אסורה, אלא בתנאים הקבועים בחוק שעות עבודה ומנוחה.

כך למשל, על פי הוראות סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה שר העבודה רשאי להתיר העבדת עובד בשעות המנוחה, ובכלל זה בשבת ובחג, אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית, לכולה או לחלק ממנה, עלולה לפגוע בהגנת המדינה, בביטחון הגוף או הרכוש, לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם חיוניים לציבור או לחלק ממנו.

כך גם, על פי סעיף 9ג' לחוק שעות עבודה ומנוחה אסור למעסיק הזקוק לעובד לסרב לקבל אדם לעבודה בשל כך בלבד שהוא הודיע, עם קבלתו לעבודה, שהוא אינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית, ואין לדרוש ממנו לתת התחייבות לעבוד בימי המנוחה השבועית כתנאי לקבלתו לעבודה.

במקרה שעובד נדרש לעבוד בימי החג, על המעסיק לשלם לו, לפי הוראות סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, שכר השווה ללא פחות מ- 150% משכרו הרגיל, כולל כל התוספות (על פי סעיף 18 לחוק), וכן לתת לו שעות מנוחה במספר ובזמן שנקבעו בהיתר לפיו עבד העובד.

ערבי חג: לגבי ערבי החג, הרי שלפי סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, אשר כזכור עוסק בעובדים שעובדים 6 ימים בשבוע במשך 8 שעות עבודה ביום, הרי שיום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, לא יעלה על 7 שעות עבודה. בהתאם, נראה שבמקומות עבודה בהם עובדים 5 ימים בשבוע במשך 9 שעות בכל יום, הרי שבערבי חג יעבדו במתכונת מצומצמת של 8 שעות ליום, אלא אם כן חלים על מקום העבודה הסכם קיבוצי או צו הרחבה המורים אחרת.

לעניין זה עוד יצוין, כי לפי הוראות סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 יחד עם התוספת לחוק זה, עובד רשאי לקחת יום אחד מימי החופשה השנתית שלו בערב חג ולקבל תשלום בגין יום זה כיום עבודה (בתנאי שהודיע על כך למעביד לפחות 30 ימים מראש). שאם לא כן, המעביד רשאי לנכות יום חופש מלא מעובד אשר לא מגיע לעבודה בערב החג.

חול המועד: באשר לימי חול המועד (סוכות ופסח), אשר אינם נכללים ברשימת תשעת ימי החג דלעיל, הרי שבחוק אין כל התייחסות לימים אלה, ולכן הם בבחינת ימי עבודה רגילים ומלאים.

העבדה במהלך ימי החג:

יצוין, כי עבירה של איסור העבדה במנוחה השבועית נכללת בחלקים ב' וג' של התוספת השניה לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011, אשר נכנס לתוקף לא מכבר (להלן: "החוק להגברת האכיפה"). כלומר ולדוגמא, על פי הוראות החוק להגברת האכיפה מעסיק המעסיק עובדים במסגרת עסק, אשר עובר עבירה זו של העבדת עובדים במנוחה השבועית, צפוי לעיצום כספי בשיעור של 20,000 ₪, אם העסיק עובדים במהלך ימי המנוחה השבועית, אשר לעניות דעתנו כוללים גם ימי חג, שלא בהתאם להוראות ההיתר שניתן לו, ככל שניתן. לחלופין, המעסיק עלול להיות צפוי לעיצום כספי בשיעור של 35,000 ₪ אם העסיק עובדים כאמור ללא היתר כלל (סעיף 3 לחוק להגברת האכיפה). כך גם, סכום העיצום הכספי עלול לגדול באם מדובר בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת (סעיף 4 לחוק להגברת האכיפה). בנוסף, כחלק מחידושי החוק האמור המנהל הכללי של תאגיד שהוא מעסיק עלול אף הוא לחוב באחריות אישית בגין הפרה חובה זו (ר' סעיף 14 לחוק להגברת האכיפה).

[אזהרה: אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין]