הקלטות והאזנות – האם אזנים לכותל?
- Amos Wagon
- 14 ביוני 2019
- זמן קריאה 3 דקות
אפריל 2013
בחיי היום-יום נתקלים אנו לא פעם ברצון להקליט מישהו על מנת "לתפוס אותו על חם" או "לכבול אותו במילה". מסתבר, שרבים מאיתנו אף עושים זאת, בין היתר, לאור הקלות הבלתי נתפסת של ביצוע הקלטה בימינו, באמצעות כל מכשיר טלפון חכם או אמצעי אלקטרוני אחר. ברשימתנו זו נעסוק להלן בתופעת ההקלטות ההולכת וגוברת וביעילותן של הקלטות אלה כראיה בטריבונלים שיפוטיים.
ראשית, נבדוק האם הקלטה של שיחה היא מותרת;
על פי הוראות חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979 (להלן: "חוק האזנת סתר") מי שמאזין האזנת סתר ללא היתר שבדין, כמפורט בחוק, עובר עבירה פלילית והוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק. לעניין זה יש לשים לב ש"האזנת סתר" מוגדרת בחוק האמור כ"האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה", ואילו "האזנה" מוגדרת בחוק זה כ"האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכל באמצעות מכשיר". כלומר, הקלטה של שיחה באמצעות מכשיר אלקטרוני כדוגמת טלפון נכללת בהגדרת "האזנה", אולם, כפי שעולה מההגדרות הנ"ל, ככל שהמקליט הוא צד לשיחה, לדיון או לישיבה, הרי שההקלטה אינה נחשבת האזנת סתר, מהטעם שהמקליט, כצד לשיחה, מסכים להאזנה. אם כך, פתוחה הדרך בפני כל מי שחפץ בכך להקליט את שיחותיו עם בעלי שיחו, גם ללא ידיעתם, מבלי לחשוש מהפרת הוראות חוק האזנת סתר.
עתה, נבדוק האם ניתן לעשות שימוש כלשהו בהקלטות אלה וכיצד;
בעקרון, הקלטות הן ראיה קבילה וניתן להגישן לבית המשפט, אולם זאת בכפוף לשלושה תנאים: [1] תנאי טכני – הבוחן את מהימנות ואמינות סרט ההקלטה; [2] תנאי מהותי – המוודא את קבילות תוכנה של ההקלטה; [3] ותנאי פורמאלי – הבודק אם ההקלטה אינה עומדת בסתירה להוראותיו של חוק האזנת סתר.
להלן נדון בקצרה בתנאים אלה:
[1] התנאי הטכני – מטרתו של תנאי זה היא להבטיח שמדובר בהקלטה שלמה ותקינה אשר לא נעשה בה דבר על מנת לעוות את המציאות, בין אם בהתערבות פסולה בהליך ההקלטה ובין אם בהתערבות פסולה בסרט ההקלטה לאחר מכן. בית הדין הארצי לעבודה דן לאחרונה בתנאי זה (ע"ע 36076-06-10 י. קל-לי תעשיות בע"מ נ' דמיטרי מלי, כבוד השופטת דוידוב-מוטולה, ניתן ביום 9.12.2010) ופסק כי דרך המלך להגשת הקלטה כראיה היא באמצעות הגשתו של סליל ההקלטה עצמו, או המדיה הדיגיטאלית בה בוצעה ההקלטה, יחד עם תצהיר של מבצע ההקלטה המעיד על זהות המקליט, דרך ביצוע ההקלטה (לרבות סוג המכשיר והאם פעל משך כל זמן השיחה), מועדה, זהות המשתתפים בשיחה שהוקלטה וכיצד נשמרה ההקלטה בזמן שחלף. בית הדין אף הוסיף ופסק כי בדרך כלל יש לצרף לאמצעי ההקלטה גם תמליל, אשר ישמש כאמצעי עזר, ויעלה על הכתב את שנאמר בהקלטה. מובן שהתמליל אמור להיות מקצועי ואמין כשלעצמו, ולשקף את כל שנאמר בהקלטה בצורה מדויקת. על מנת שבית הדין יוכל להתרשם מכל האמור, יש לצרף לתמליל תצהיר או אישור אחר של מי שערך אותו.
[2] התנאי המהותי – משמעותו של תנאי זה היא קבילות תוכנה של ההקלטה, אשר נקבעת על פי המהות של השיחה שהוקלטה. כך למשל, אם מהותה של ההקלטה היא הודיית חוץ של נאשם, יש לפעול על פי הכללים הקבועים בסעיף 12 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות") לקביעת קבילותה של ההודיה, ואם מדובר באימרה בכתב של עד יש לנהוג לפי כללי הקבילות הקבועים בסעיף 10א לפקודת הראיות וכיו"ב.
[3] התנאי הפורמאלי – קבילותה של ההקלטה כפופה להוראות חוק האזנת סתר, אשר קובעות כי במקרים מסוימים דברים שהושגו באמצעות האזנת סתר או האזנת סתר אסורה על פי החוק, אינם קבילים. כך למשל, האזנת סתר לשיחה שעדות עליה חסויה לפי סעיפים 48-51 לפקודת הראיות, אשר עוסקים בעדות עורך דין, רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי וכהן דת – אינה קבילה (סעיף 9 לחוק האזנת סתר, וראה גם סעיף 13 לחוק זה).
מהאמור לעיל עולה, כי ניתן להגיש הקלטות כראיה לבית המשפט, בכפוף לתנאים שונים. יחד עם זאת, יש לזכור שמגמת הפסיקה בשנים האחרונות היא להעביר את מרכז הכובד בדיני הראיות משאלת הקבילות לשאלת המשקל, ובית המשפט הוא זה שבסופו של דבר קובע איזה משקל יש להעניק לראיות אשר הובאו בפניו בהתחשב במכלול הנסיבות.
מניסיוננו נציין, כי התמלילים עשויים להיות בעייתיים מהטעם שהם לא משקפים את הטון ואת הנימה בה נאמרו הדברים, והדבר עלול לפגוע בהבנת כוונת הדוברים. כך גם, בתי המשפט נוטים לתת משקל למודעותו של המקליט להקלטה ולניסיונו להוליך את בעל שיחו למעוז חפצו, מחד גיסא, ולהעדר המודעות של בעל השיח להקלטה, מאידך גיסא, ובעקבות כך נוטים ליתן משקל מופחת להקלטות לטובת בעל הדין שהגישן.
אין באמור, כמובן, כדי לרפות את ידיכם מהקלטות, אולם לאחר שאלה נעשו - יש לשקול היטב אם וכיצד להגישן.
[אזהרה: אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין]
Comments