עקרון הסוב-יודיצה – האם פג תוקפו?

אפריל 2013

[בעקבות ע"א 409/13 שידורי קשת בע"מ נ' שמעון קופר (בית המשפט העליון, ניתן ביום 11.4.13)]

עקרון הסוב-יודיצה (בלטינית: בדיון), אשר נלמד בשנה א' בפקולטה למשפטים, קובע כי אסור לכלי תקשורת לחוות דעה על עניין שנדון בבית המשפט, לפני שמפורסם גזר הדין או פסק הדין. ההיגיון מאחורי העיקרון הוא הבטחת הזכות להליך הוגן, והוא נובע מהחשש שבבוא השופט לדון בתיק עשויה דעתו ליטות בעקבות הפרסומים בתקשורת, ושיקול דעתו המקצועי עלול להיפגע. במשפט הישראלי עיקרון זה מעוגן בסעיף 71 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") אשר, בנוסחו כיום, נוגע רק לפרסומים אודות עניינים פליליים תלויים ועומדים בבתי המשפט השונים.

והנה, למרות העיקרון האמור, אשר מעוגן בחוק הישראלי, לעתים קרובות אנו עדים לפרסומים בכלי התקשורת, הן בתקשורת הכתובה והן בתקשורת המשודרת, אודות תיקים תלויים ועומדים בבתי המשפט השונים. לאור זאת, אין מנוס אלא להעלות את השאלה: הכיצד זה יתכן? האם הגענו לאחרית הימים בה "אין דין ואין דיין" בארצנו? או שמא הוראות החוק נהפכו ל"אות מתה"?

נראה שאת התשובה לשאלה זו נוכל למצוא בפסק דין שניתן אך לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בע"א 409/13 שידורי קשת בע"מ נ' שמעון קופר (ניתן ביום 11.4.2013, מפי כבוד השופטים א' גרוניס, א' חיות ונ' סולברג).

פסק הדין עוסק בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט גינת), אשר במסגרתו ניתן צו מניעה קבוע האוסר לשדר את תוכנית הטלוויזיה "עובדה", פרי עבודתם של המערערים, אשר נועדה לעלות לשידור באותה עת. התוכנית נאסרה לשידור ככל שעניינה מתייחס למר שמעון קופר (החשוד ברצח שתים מנשותיו) ולהליך הפלילי התלוי נגדו, זאת בהסתמך על כלל הסוב-יודיצה המעוגן בסעיף 71 לחוק בתי המשפט, כאמור.

באופן תמוה, הערעור על פסק הדין של בית המשפט קמא התקבל מחמת הפגמים הדיוניים שנפלו בבקשותיו של מר קופר, כגון העדר תצהיר תומך בבקשות, אי תשלום אגרה ואי הפקדת התחייבות עצמית בבקשה לסעד זמני, שלא תוקנו אף בדיעבד. עם קבלת הערעור צו המניעה בוטל, ונסללה הדרך לשידור התוכנית במלואה.

יחד עם זאת, ולמעלה מהצורך, כל שופטי ההרכב מצאו לנכון להתייחס לעיקרון הסוב-יודיצה, אשר סביבו נסוב הדיון בבית המשפט קמא.

נראה שאין צורך להסביר שעקרון הסוב-יודיצה פוגע בחופש הביטוי, אשר הינו מחירויות היסוד של האדם ומעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זאת, מהטעם שבשם עקרון הסוב-יודיצה מבקשים להגביל או למנוע פרסום כלשהו, באופן שפוגע בחירות הביטוי של עיתונאי או שדרן זה או אחר.

כבוד הנשיא גרוניס הסביר בפסק הדין, כי הגישה הרווחת היא כי אמצעי "מניעתי" אשר בא למנוע מראש ביטוי מסוים, נושא בחובו פגיעה קשה יותר בחופש הביטוי מאשר ענישה בדיעבד. לפיכך, במקרה כמו המקרה הנדון יש לתת עדיפות להעמדה לדין פלילי בדיעבד על פני מניעה מראש על דרך של צו מניעה או צנזורה. יחד עם זאת ובאותה נשימה, כבוד הנשיא הזכיר כי ב"כ המדינה, אשר היתה צד להליך הנדון, הצהירה כי המדינה כמעט אינה אוכפת את כלל הסוב-יודיצה בכלים הפליליים הנתונים לה בחוק. לאור האמור, כבוד הנשיא הוסיף וציין כי בשל האכיפה המועטה, לצד ההתפתחות הטכנולוגית, היו שהציעו לבטל כליל את כלל הסוב-יודיצה.

כנגד עמדתו של הנשיא, כבוד השופט סולברג, ציין כי לא פג טעמה של עבירת הסוב-יודיצה גם בעידן הנוכחי של הקידמה הטכנולוגית וזרימת המידע כמעט עד בלי די, אם כי המציאות המתחדשת מחייבת עיון, עדכון והתאמה של עיקרון זה. כבוד השופט סולברג הדגיש כי סדר הדין הפלילי נועד להבטיח משפט הוגן, וחופש הביטוי לא יכול לשמש צידוק למניעתו, מה גם שהאשמה בדיעבד בגין סוב-יודיצה במקום מניעה מלכתחילה, יכולה במצבים מסוימים, כך לגישתו, לחתור תחת עשיית צדק במשפט פלילי תלוי ועומד.

כבוד השופטת חיות, אשר ישבה אף היא בהרכב השופטים, שמה דגש על כך שמניעת פרסום פוגעת בזכות החוקתית לחופש הביטוי, שהיא נשמת אפו של כל משטר דמוקרטי. מטעם זה, על מניעת הפרסום לעמוד במבחנים החוקתיים שנקבעו להגבלת חופש הביטוי, אשר עיקרם הוא קיומה של וודאות קרובה לפגיעה ממשית באינטרס מוגן. זאת, ללא קשר לעקרון הסוב-יודיצה.

הצגנו על קצה המזלג פסק דין אשר מביא לידי ביטוי גישות שונות של שופטים כלפי עקרון הסוב-יודיצה וחופש הביטוי. פסק דין זה מעורר תהיות לגבי נחיצותו וחשיבותו של עקרון הסוב-יודיצה, ויתכן שהוא מהווה צעד נוסף לקראת ביטולו של עקרון זה או ביצוע שינוי מהותי בו, לאור התקדמות הטכנולוגיה והנגישות הכמעט בלתי מוגבלת למידע.

אנו נוסיף ונעדכן בכל התפתחות....

[אזהרה: אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עורך דין, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין]